הצורך במנהיגות ארגונית יצירתית, חדשנית וגמישה לשינויים הוא קריטי להצלחת ארגונים. אימון הוא אחד הכלים המשמעותיים ביצירת מצוינות ניהולית- מנהיגותית בכל הרמות הניהוליות. תהליך פיתוח

אימון טבטה (Tabata) "אין לי סבלנות או זמן לתהליך הארוך למרות שאני מבין שהוא יכול לתרום לי . מה עושים?" הטרנד בעולם אימוני הכושר הוא

וואו.. כמה זמן לא כתבתי כאן , וכמה דברים קרו מאז הפעם האחרונה, והמון תובנת שצברתי ולא שיתפתי.. הצבתי לעצמי יעד שאפתני ומאתגר (כתמיד..) –

יום האישה תופס אותי בכל שנה בתחושות מעורבות, אני אישה, אוהבת להיות אישה, לומדת כל פעם מחדש ליהנות מהיתרונות והחסרונות שיש בזה ונפעמת כל פעם

שוב בחירות.. וכל כך הרבה כבר נכתב ונאמר , ים של מילים , ודעות, ופרשנויות , והרבה הרבה שליליות מציפה אותנו כבר הרבה זמן ויש

התחלתי את הבוקר עם שיר קאבר בגרסא אקוסטית ורגועה שנעשתה על שיר מאוד קצבי במקור. שיר שאהבתי מאוד בגרסת המקור והרגשתי ש"גיליתי" אותו מחדש. הרוגע,

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים-סוף (בראשית רבה ,פרשה סח) בתהליך חיפוש זוגיות וכשנמצאים בזוגיות לאורך זמן מבינים היטב את המשפט. אנחנו אנשים שונים זה מזה,

כשאנחנו רוצים להגיע ליעד כלשהו – מוטב יהיה אם נתכנן את המסלול שלנו להשיג את היעד. הישגים לא מגיעים סתם כי התנהלנו מכוח האינרציה. לפעמים

וידוי אישי – אני אישית לא מתחברת לזה. אני בן אדם של אנשים במהות שלי ותמיד נטוורקינג מתחבר לי לתהליך מאולץ לייצר חברים / מכרים

פסיכולוגים עושים קריירות שלמות מניתוח העבר שלנו – נוברים בכל מה שקרה עד עכשיו, לומדים ומפיקים לקחים, מנסים "להתפייס" עם עצמנו ועם העולם באמצעות חוויות

אנחנו כל הזמן אומרים NEVER SAY NEVER , מתוך תפיסה שאנחנו רוצים להשאיר את הכל פתוח.. שדברים משתנים וגם דברים שנדמה לנו עכשיו שהם לא

הייתי השבוע בטיול זוגי מופלא בטבע, מזג האוויר הנעים לאחר שבועות של משקעים מבורכים בצפון הפך את הזרימה בנחלים למחזה מופלא שמזמן לא נראה במחוזותינו.

תקופת סיכום המחצית הראשונה בבתי הספר מייצרת הזדמנות חשובה ללמוד וללמד את ילדינו תובנה שיכולה לחסוך לכולנו הרבה מאוד תסכולים לאורך הדרך. מערכת הציונים בבתי

ברור מאליו , לא? אמרנו משהו , התחייבנו למשהו, אז לדאוג שזה יקרה. ואם לא, אז לפחות להתריע מראש. לכאורה פשוט, אבל במציאות לפעמים מסובך.

זה נורא נעים להרגיש אנחנו נחוצים, שמישהו זקוק לסיוע שלנו, לעצה שלנו. הטלפון מצלצל והמיילים לא מפסיקים להגיע. ואנחנו כל הזמן בעשייה ומרגישים שתורמים ומוסיפים

בתחילת דרכי המקצועית , די מזמן, אחד הפרויקטים הראשוניים שעסקתי בו היה פרויקט שנקרא "הסטה" (מה חשב לעצמו מי שבחר את השם…) – והמטרה שלו

יש לי משימה משמעותית שאני צריכה לעשות, היא דורשת ממני חשיבה בראש פתוח, יכולת לחלום ולהעיז ולצאת מחשבתית מהמצב הנוכחי. והחלטתי ללכת לים ולעשות אותה

לכולנו יש חלומות, שאיפות, משאלות ותקוות לגבי דברים שהיינו רוצים שיקרו בחיים שלנו ויעשו אותנו מאושרים. והדרך נראית כל כך ארוכה, לעיתים בלתי מושגת והמחשבה

העולם שלנו משתנה כל הזמן, קצב ההתפתחות הוא עצום ולפעמים נדמה שאם נתנתק מעדכונים לתקופה לא נכיר את המציאות שנחזור אליה. אחת הדרכים להישאר רלוונטיים

אנחנו אנשים שונים . וטוב שכך. לכל אחד מאיתנו יש את החוזקות והחולשות שלו וכל אחד מאיתנו אוהב לעשות דברים שונים ומתקשה באחרים. הבנה בסיסית

היום ישבתי לצפות בטלוויזיה עם הבן הקטן שלי וראינו יחד יחידת החילוץ. והייתי מוקסמת. אני אתמצת את הסיפור בסדרה – בכל פרק יש בעיה וה"מנהל"

הכל אפשרי. באמת. אני מאמינה בזה ומשתדלת לפעול לפי זה רוב הזמן. זה בידיים שלנו ואם מספיק פעמים נעשה את אותו הדבר, נפיק לקחים, נשתפר,

העולם היום מלא בידע בכל ערוץ אפשרי, בשונה מפעם הרבה מהידע הזה הוא חינמי, נגיש, מפורט ואפילו מודגם ומצולם. כמעט בכל תחום אפשר לפתוח אינטרנט

הרבה פעמים דברים שקורים לנו נראים עצומים, מפחידים אפילו ויש לנו תחושה שלעולם לא יחזרו הדברים למצב ה״רגיל״ שלהם. לחילופין, כשקורה משהו טוב אנחנו באופוריה

דמיינו שאתם נכנסים למשרד. כל הרצפה מלאה דפים מקושקשים, הלוחות על הקירות מלאים בתוצרים מפגישות קודמים בצבעים שונים ועם הרבה חיצים , על השולחנות מונחים

בעולם ניהול הפרויקטים מחלקים את הפרויקט ל-5 שלבים : יזום, תכנון, ביצוע, שליטה ובקרה וסגירה. המתודולוגיה אומרת שמבחינת חלוקת משאבי הניהול הן מבחינת זמן והן

פגשתי השבוע יזם צעיר בתחילת דרכו. הוא יודע שהוא יזם כי יש לו כל הזמן רעיונות חדשים וחדשניים בראש, חלקם מומשו ע"י אנשים אחרים לאורך

כשעושים מיפוי של נכסי חברה לדו"חות כספיים או תהליכי מיזוג / רכישה קל להכין רשימה מפורטת של נכסים פיזיים , לאחרונה גם של קניין רוחני

לא תמיד הכל מצליח לנו בפעם הראשונה. אנחנו מקווים, אנחנו משתדלים והרבה פעמים אנחנו גם טועים, לפעמים בגדול. ומפספסים הזדמנויות, לעיתים גם את ההזדמנות של

היום יש יום הולדת לאחת משלושת חברות האמת שלי. כשאני רק חושבת עליהן, אני יכולה לבכות מהתרגשות. כמה בת מזל אני שאני זוכה לאחת מהברכות

אנחנו עסוקים ומוטרדים. ותמיד יש משהו שצריך לדאוג לו, דדליין שצריך לעמוד בו או פרויקט שאנחנו רוצים להרים. ויש את כל האנשים סביבנו שצריכים תשומת

אני כותבת היום בעיצומה של חופשה קצרה שלקחתי כדי להתאוורר ולרענן כוחות. כמה תובנות חדשות אספתי לעצמי בחופשה הזאת , כשבכלל המטרה הייתה לנוח ולא

קיבלתי היום מייל שהיו מכותבים עליו שני נמענים נוספים חוץ ממני. המייל היה מנוסח היטב – הסביר את הסיטואציה ובשורה התחתונה הניע לפעולה ממשית וברורה

ענווה וצניעות הם ערכים שגדלתי עליהם. להסתכל בגובה העיניים על כל האנשים בעולם ובאותה נשימה להכיר בערך העצמי שלי ולהיות מודעת ליתרונות שאני מביאה איתי

עובד חדש נכנס לארגון. בלי הכנה מוקדמת לצוות. בלי הגדרת תפקיד ברורה וחד משמעית ועם הרבה סימני שאלה וחוסר ודאות עבורו ועבור כל שאר האנשים

אנחנו מנסים להיות אנשים עמוקים, אינטליגנטים, רב מימדיים ובניסיון הזה לעיתים רבות נוטים לסבך דברים מתוך רצון להראות מורכבות ויצירתיות. יש מקומות שבהם זה מתאים

כל כך הרבה פעמים לאורך החיים אנחנו מתחייבים (לעצמנו) שנעדכן את שגרת היומיום שלנו – זה יכול להיות לעשות ספורט 3 פעמים בשבוע, לצאת מוקדם

לאחרונה הפכתי להיות חלק מקבוצה קטנה ואיכותית של יזמים בתחילת דרכם במסגרת מעו"ף לקידום עסקים קטנים ובינוניים. מודה שהגעתי בהתחלה רק כדי להבין במה מדובר

כמה מלמדים אותנו שיש לנו 20 שניות כדי לגרום לצד השני לגבש דעה עלינו ואיך אנחנו צריכים להתאמץ שהיא תהיה טובה. המוח שלנו מלא בדעות

שיחת התייעצות קצרה עם עובד בארגון מסוים גרמה לי להבין כמה יצירת מחוברות אצל העובדים יכולה להיות קריטית לארגון. עובד שעובר תקופה מאתגרת בהתנהלות הארגונית

מירוץ החיים שלנו והרצון להספיק הכל ולהתפתח לרוב לא משאירים לנו זמן לעצור רגע ולהבין לעומק מי אנחנו באמת – מה החוזקות והחולשות שלנו ואיך

איזה מזג אויר היה ביום ראשון – קר מאוד, הגשם לא הפסיק לרגע ובכמויות שיא , הכל היה אפור והערפל הפריע לנו לראות. המשך לכמה

כמה נעים לנו באזור הנוחות, המוכר, המקבל, הידוע והוודאי. וכמה קשה אפילו לחשוב על תזוזה ממנו.. גם בחיים, גם בתוך אזור הנוחות, אנחנו נתקלים לפעמים

לפני כמעט שנה, במקסיקו הרחוקה, ערב שישי בבית חב"ד, אחד מרגעי החסד הפרטיים שלי, והשליח מבקש שכל אחד יקבל "החלטה טובה" מול כולם כדי להוקיר

שנים של ניסיון להיות הכי טובה בכל מה שאני עושה, תמיד זמינה לכל בקשה של כל אחד ובלי המילה "לא" (על שלל הטיותיה..) בלקסיקון אפשרו

שיר מאת מריו דה אנדראדה (סאן פאולו 1893-1945) משורר, סופר, מסאיולוג ומוסיקולוג. אחד ממייסדי המודרניזם הברזילאי. תרגום חופשי למדי… הנשמה שלי ממהרת "ספרתי את שנותי