יש לי משימה משמעותית שאני צריכה לעשות, היא דורשת ממני חשיבה בראש פתוח, יכולת לחלום ולהעיז ולצאת מחשבתית מהמצב הנוכחי. והחלטתי ללכת לים ולעשות אותה שם.

הים הוא המקום שנותן לי השראה. עבורי הוא מסמל את האינסוף , הוא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שלי. שם יש לי תחושה שהכל אפשרי.

השקט והסערה שבו , האוויר הנקי שאפשר לנשום בו והחופש למצוא נקודה באופק ולחשוב בצורה מסודרת ולאט על כל מה שמתרוצץ לי בראש.

הנקודה באופק שבה מתחברים המים והשמיים עבורי היא נקודת האושר , משהו סימבולי שמראה איך הגשמיות היומיומית בדמות המים יכולה להתחבר עם דברים מופשטים ובלתי תחושתיים כדוגמת השמיים.

ובמקום הזה, שבו אני מרגישה כל כך חופשיה ולפעמים יש לומר מנותקת מהיומיום – שם אני מצליחה לעוף עם המחשבות , להפוך אותן לתחושות ואז למילים ומשם לתוכנית שתעזור להפוך אותם למציאות.

לצערי אני לא גרה קרוב לים , והנסיעה כרוכה בהתארגנות מוקדמת והחלטתי שזה מצדיק ושווה את זה. אבל המציאות ובלת"מים בלתי צפויים לא אפשרו לי את חלון הזמן הנדרש. ניסיתי לזקק עם עצמי מה "עושה לי את זה" בים והבנתי שזה המים, האויר והאופק. אז חיפשתי ומצאתי מקום קרוב יותר שיש בו את כל מה שאני מחפשת. כחל – מקום יפה לקפה. מומלץ. הכנרת פרוסה לנגד עינינו, אויר הרים צח, ואופק שכולו טבע יפיפה.

נסעתי, נשמתי את האויר , נהניתי מנפלאות הבריאה , מהקסם בטבעיות שבטבע , מהרבה מחשבות. באופק סימבולי מאוד הראות לא הייתה טובה היום והיה קשה להנות מהנוף שבד"כ רואים וזה דרש ממני לדמיין , להיזכר , ממש כמו במשימה שהייתה לי. ולאט לאט הדברים התבהרו לי אל מול האופק והצלחתי להפוך את המשימה שבהתחלה קצת הכבידה עליי לחוויה נעימה , חיובית ומעצימה

היה לי יום פרודוקטיבי , קיבלתי השראה לעוד הרבה דברים שנמצאים במחסנית העשייה העתידית שלי והחלטתי לאמץ את זה כהרגל תקופתי שימלא לי את מצברי הגוף והנפש ויעזור לי לחלום בגדול ולהגשים