שיחת התייעצות קצרה עם עובד בארגון מסוים גרמה לי להבין כמה יצירת מחוברות אצל העובדים יכולה להיות קריטית לארגון. עובד שעובר תקופה מאתגרת בהתנהלות הארגונית היומיומית אך המחוברות הארגונית החזקה כל כך שיש לו לארגון מחזיקה אותו לא להרים ידיים , להמשיך ולנסות לשפר את המציאות, כי הארגון חשוב והוא חלק ממנו (ומדובר במישהו שההזדמנויות בחוץ עבורו הן רבות..)
כשאנחנו מחוברים באופן פנימי למשהו , זה יכול להיות רעיון / קבוצה / ארגון – אנחנו מרגישים חלק משמעותי, גם אם אנחנו לא במקום משפיע באופן אישי, כשאנחנו מרגישים משמעותיים- אנחנו רואים את עצמנו כשותפים ומחויבים באופן מלא להצלחה ולהתפתחות.
הדרך לייצר מחוברות משתנה מאדם לאדם ומארגון לארגון ואנחנו צריכים להשכיל ולזהות את הדרך הרלוונטית להפוך כל אחד לשותף מחויב להצלחה ולתוצאות כי יחד משיגים הרבה יותר.
ובאשר לעובד מהסיפור בהתחלה- כשהמחוברות ותחושת השותפות בארגון מנחה את הצעדים שלו הוא בחר לעשות את השיפור המיוחל עבורו ועבור הארגון כולו בדרך נעימה ובוגרת תוך ויתור על האגו האישי לטובת הארגון וכולם רק ירוויחו מזה.