אנחנו כל הזמן אומרים NEVER SAY NEVER , מתוך תפיסה שאנחנו רוצים להשאיר את הכל פתוח.. שדברים משתנים וגם דברים שנדמה לנו עכשיו שהם לא הגיוניים בעליל עבורנו, לפעמים יכולים לקרות לאורך זמן כי דברים משתנים..

הייתי השבוע במפגש בחטיבת ביניים שבה יש איסור על הבאת טלפונים ניידים לבית הספר (מדע בדיוני בעולמנו ?) , המנהלת סיפרה שהיא בדיוק מסיימת סבב שיחות סיכום מחצית עם כל כיתות החטיבה והשאלה שחזרה על עצמה היא "האם לנצח נגזר עלינו להגיע בלי טלפונים ניידים לבית הספר" והתשובה המופלאה של המנהלת השאירה עליי רושם רב בחוכמה ובתפיסה החינוכית שהיא משדרת.

היא אמרה להם שזה לא לנצח. שהם כל הזמן בוחנים את ה"חוקים" של בית הספר ואת התאמתם למציאות ועושים התאמות היכן שנדרש וכרגע ההחלטה עדיין רלוונטית ונכונה מבחינתם.

כמה קל וטבעי לנו להיות חד משמעיים , נחרצים ובטוחים בהחלטות שלנו ובנכונות שלהן לאורך זמן וכמה בגרות וכנות ופתיחות יש באמריה הזו ואיזה מסר מופלא היא מעבירה לילדים שלנו.

וחשבתי לעצמי שזו תפיסה שאנחנו צריכים לאמץ קצת יותר גם בעולם העסקים , לאתגר את החוקים שאנחנו שמים לעצמנו, להתייחס לדברים כאל ברי שינוי ולבחון את הנכונות שלהם לאורך זמן . כל כך הרבה פעמים אנחנו נתקלים בארגונים ש"תקועים" בתפיסות ישנות או לא רלוונטיות רק כי מעולם לא אתגרו את עצמם אל מול הדברים שהוגדרו בעבר..

ולמען הסר ספק- אני לא דוגלת בזה שצריך לשנות כל דבר וכל הזמן- אני רק אומרת שאחת הדרכים להצלחה היא באמצעות בחינה מתמדת במציאות משתנה.