היום ישבתי לצפות בטלוויזיה עם הבן הקטן שלי וראינו יחד יחידת החילוץ. והייתי מוקסמת.
אני אתמצת את הסיפור בסדרה – בכל פרק יש בעיה וה"מנהל" נדרש לטפל בה , הוא ממפה מה הדברים הנחוצים לו ובעצם מזמין את האנשים (כלבים בסדרה ? ) שמחזיקים ביכולות הנדרשות ויחד כצוות הם פותרים את הבעיה.
ומה שהקסים אותי זו הדרך הפשוטה, הטבעית, ההגיונית שבה הילדים מבינים את התהליך שמבחינתי הוא הבסיס לניהול פרויקטים. אחד הדברים המשמעותיים שנדרשים ממנהל פרויקט הוא לאתר את האתגר שהוא צריך להתמודד איתו ולאסוף אליו את צוות המקצוענים (כל אחד בתחומו) שיחד יוכלו להתמודד בהצלחה עם האתגר. כמה פשוט, ככה מורכב..
היופי בהבנה שאין אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה שמחזיק את כל המיומנויות , הכלים והידע שנדרש כדי להתמודד עם אתגר ורק יחד, כשכל אחד מביא איתו את החוזקות שלו אל השולחן – אנחנו מצליחים לפצח את הבעיה שנראתה רק לפני רגע בלתי אפשרית הוא שיעור לחיים שמפתח אצל הילדים שלנו ענווה וסבלנות ואת חשיבותה של עבודת צוות אפקטיבית מתוך החוזקות של כל אחד.
גם ההבנה שצריך מישהו שינהל את כל האירוע ושזה לא קורה מעצמו היא שיעור על מנהיגות והובלה ועוד יותר מזה להבין שאפשר לאהוב ולהעריך את כל האנשים המוכשרים שאתה מכיר וברגע האמת – צריך לדעת מי רלוונטי וגם מי לא, ונחשו מה – אף אחד לא נעלב מזה…
כל מה שקיוויתי בסיום הפרק זה שהוא ייקח איתו את התמימות וההנאה מהתהליך המופלא שהתרחש לנו הרגע מול העיניים ויידע להכיר בעוצה שלו גם כשיגדל (ובזכות זה הוא קיבל הזדמנות לראות פרק נוסף ?), רוצו לראות!