הכל אפשרי. באמת. אני מאמינה בזה ומשתדלת לפעול לפי זה רוב הזמן. זה בידיים שלנו ואם מספיק פעמים נעשה את אותו הדבר, נפיק לקחים, נשתפר, ננסה שוב וחוזר חלילה – נצליח.
תחשבו על כל דבר חדש שאנחנו לומדים או מתנסים בו. בתחילת הדרך אנחנו מצליחים או נכשלים ואחרי התנסויות רבות הביצועים שלנו משתפרים ואנחנו הופכים להיות מקצוענים.
כולנו מבינים את זה, זה גם מסתדר לנו בהיגיון אבל במציאות – כמה קל לנו לומר שתרגלנו מספיק ואנחנו מוכנים לאתגר..
בעולם האומנויות ובספורט תחרותי רואים את זה בא לידי ביטוי באופן עקבי – כדי להצטיין במשהו, הם מתאמנים שעות על גבי שעות, כדי לשפר את הזמנים במאית שניה, לדייק את התנועה במילימטר או לדייק את התו בנגינה.
האלופים בתחומים האלה מעידים שהיו מקדישים כל רגע לתרגול ולאימונים וויתרו על הרבה מהדברים האחרים שהיה לעולםל להציע לטובת זה.
לבת המקסימה שלי היה מבחן במתמטיקה. היא התעקשה שלמדה מספיק. היא כעסה כשהדפסתי לה עוד מבחן לחזרה והקימה מחאה כשהמלצנו לתרגל עוד קצת לפני המבחן.
בערב היא ביקשה מבעלי לשבת איתה קצת ולחזור על החומר. הם תרגלו יחד, שוב ושוב ושוב. לא תמיד בשמחה ולא תמיד עם רצון עז, אבל היא החליטה להוכיח לנו שלמרות שהיא מתרגלת וחוזרת על הדברים היא לא מצליחה, אז היא באמת התאמצה לחזור ולתרגל.
המבחן היה לה קשה. היא מבחינתה הוכיחה לנו שלא עזר כל התרגול. הכינה אותנו לציון נמוך והמשיכה הלאה.
כעבור שבוע, הם קיבלו את הציונים. היא הצליחה בגדול. למרות הקושי, התרגול נתן לה כלים להתמודד איתו גם מבלי שתרגיש תחושת הצלחה תוך כדי המבחן. ועם הציון אי אפשר להתווכח.
היא הבינה כמה חשוב לתרגל ולא נראה לי שנצטרך יותר לבקש ממנה לעשות את זה כי זה יקרה מעצמו.
ואנחנו בעצמנו למדנו דרכה את השיעור הזה. להמשיך ולתרגל. בכל דבר בחיים. אנחנו תמיד יכולים להיות יותר טובים ולהגיע להצלחה. תרגול מניע את גלגלי העשייה שלנו ולאט לאט מוביל להצלחות שאנחנו כל כך מייחלים להם.