ענווה וצניעות הם ערכים שגדלתי עליהם. להסתכל בגובה העיניים על כל האנשים בעולם ובאותה נשימה להכיר בערך העצמי שלי ולהיות מודעת ליתרונות שאני מביאה איתי , בגובה העיניים שלי מול עצמי.
הרצון לא לצאת מתנשאים מול הסביבה והאפשרות שנתאכזב אם הסביבה לא "תתגמל" אותנו (מעמד, שכר, שותפות בהחלטות וכד'…) בהתאם ליכולותינו מביאים אותנו לרוב להערכת חסר עצמית.
עמוק בפנים , אנחנו יודעים מי אנחנו ומה אנחנו שווים ולרוב לא מעיזים להרגיש את זה באמת.
היום נפגשתי עם מישהי לראשונה והייתי צריכה להציג את עצמי , את הניסיון והרקע שלי ולספר על התפיסות הניהוליות שלי. כשיצאתי מהפגישה ניסיתי לשחזר את מה שהיה מזווית הראיה שלה. והופתעתי.
לפעמים אנחנו צריכים לספר למישהו אחר על עצמנו כדי להבין את "שווי השוק" שלנו. אפשר לביים ראיון עבודה עם מישהו קרוב שמרגישים איתו בנוח – לספר לו מה עברנו והשגנו לאורך הדרך ולגלות את עצמנו מחדש.